הודעת שגיאה

  • Deprecated function: implode(): Passing glue string after array is deprecated. Swap the parameters ב-drupal_get_feeds() (שורה 394 מ-/home/dwo/public_html/bdwo.co.il/includes/common.inc).
  • Deprecated function: The each() function is deprecated. This message will be suppressed on further calls ב-menu_set_active_trail() (שורה 2396 מ-/home/dwo/public_html/bdwo.co.il/includes/menu.inc).

הפרת זכויות יוצרים בציור

מולי (מזל) כהן נ' סולומון סויסה שמעון

30 בנובמבר, 2009,

יונתן דרורי

בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט  יוסף שפירא (תא (י-ם) 908007) – 30.11.09 תחום: הפרת זכויות יוצרים בציור נושא: זכויות יוצרים בציור, זכות חומרית, זכות מוסרית, העברת זכות מוסרית לאחר, מספר הפרות

 

עובדות

התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלה בציוריה. הנתבע 1, שמעון סולומון סוויסה, פרסם את יצירותיה תוך שהוא מחליף את חתימתה בחתימתו. והנתבעים 2, 3 פרסמו באתר אינטרנט עותקים מיצירותיה, כאשר הם יודעים כי סוויסה אינו בעל זכויות היוצרים ביצירות.

 

נפסק

התביעה התקבלה. הנתבעות הפרו את הזכות היוצרים החומרית והמוסרית של התובעת. בית המשפט פסק לתובעת פיצויים בסך של 20,000 ₪. וכן הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך של 18,000 ₪.

 

לפסק הדין בערעור ראו: מולי (מזל) כהן נ' יאיר מדינה (עא 1007/10)

 

נקודות מרכזיות

ליוצר זכויות יוצרים כלכלית, וזכות מוסרית ביצירתו.

הזכות הכלכלית מגלמת זכות יוצר להנות מפירותיו הכלכליים של יצירתו, סופר ממכירות ספריו, וזמר ממכירות תקליטיו. הזכות מוסרית היא זו, המקפלת בתוכה זכויות הקשורות לזכותו של אומן כי יצירתו תיוחס לו, וכי זו לא תעוות.

העברת זכות מוסרית לאחר

סעיף 45 לחוק זכות יוצרים התשסח – 2007 קובע כי זכות מוסרית, אינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד לאומן אף אם זה מכר את זכויות היוצרים ביצירתו. על כן פסק בית המשפט כי גם אם מכרה התובעת את הזכות הכלכלית ביצירותיה, ודאי שלא מכרה את הזכות המוסרית ביצירותיה.

מספר הפרות

בית המשפט פסק כי יש לראות את פרסום התמונות באתר כהפרה אחת, בעיקר מהסיבה שרשלנותו של הנתבע, התבטאה במחדל עיקרי אחד, ולא בכמה.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

תגובות

מעניין היה לשמוע את הניתוח שלכם מפסק דין כזה. האם יש היגיון בקביעת הפרה אחת כשמדובר בהפרות בעשרות יצירות שונות? וציפור קטנה לחשה לי שלא מדובר במחדל אחד אלא בשעתוק היצירות, הדפסתם והפצתם ברחבי העולם. והרי מדובר באתר ועסק מסחריים. סביר להניח שהוגש ערעור על פסק דין זה.

בפסק דין בעניין אקו"ם נקבע כי השמעה של 13 שירים שונים (של יוצרים שונים) במהלך שמחה משפחתית מהווה הפרה אחת, מאחר והמבחן הקובע הינו סוג הזכות שנפגעה ולא מספר האקטים המפרים. ההחלטה בפרשת אקו"ם התבססה על פסק הדין המנחה שניתן בפרשת שגיא (ע"א 592/88 שגיא נ' ניניו, פ"ד מו(2) 254 (1992)), בו נקבע מבחן סוג הזכות שהופרה (ולא מנספר האקטים המפרים) כמבחן הקובע לעניין מספר ההפרות. תחת עיקרון זה ניתן להבין את פסיקת השופט. ביחס לנושא שיעתוק היצירות, נושא זה נוגע לגובה הנזק ולא לגובה מספר ההפרות. בנסיבות שאתה מתאר, יתכן והיה נכון לנסות להוכיח נזק או להוכיח התעשרות ולא להסתפק בפיצוי ללא הוכחת נזק. אין לנו ידיעה האם הוגש ערעור.

לא מדובר כאן במספר אקטים מפרים אלא בעשרות יצירות עצמיות ונפרדות שנסרקו והועלו כל אחת בדף נפרד משלו לאתר המסחרי. הוגש ערעור א' 1007/10 בעליון. פסק הדין עדיין לא ניתן.

בע"א 3616/92 דקל נ' חשב , בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות בהן הנתבע מפר זכויות יוצרים המתייחסות לשתי יצירות שונות או יותר – מספר ההפרות יקבע בהתאם למספר היצירות שזכויות היוצרים בהן הופרו. בית המשפט אף הדגיש כי "השאלה הרלוונטית היא דווקא מהו מספר הזכויות שהופרו, ולא מהו מספרן של היצירות המפרות". יצוין כי בפרשת דקל נידון מקרה של העתקות שבוצעו לאורך שנים ממחירון מקצועי מתעדכן שיצא לאור מדי חודש. בית המשפט העליון פסק כי כל חוברת חודשית מסוג זה היא יצירה בפני עצמה, וזאת – בין היתר, בהתבסס על "מבחן הערך הכלכלי העצמאי", נוכח העובדה שבנסיבות שתוארו שם לכל אחת מהחוברות שהועתקה היה ערך כלכלי עצמאי משל עצמה (פסקה 15 לפסק הדין).

בערעור א' 1007/10 בעליון נקבע כי לכל אחת מהיציאות ערך כלכלי נפרד. העליון הוסיף על המחוזי ופרט את המחדלים שנעדרו מפס"ד המחוזי. העליון גם הוסיף נימוקים לדחיית טענות המשיבים גם בשאלה המשפטית הנוגעת לסוגיית תום הלב וקבע שהיא לא היתה רלוונטית משום שמדובר גם בהפרות ישירות. העובדה שהמחוזי קבע פיצוי עפ"י סברה ולא נשען על הממצאים העובדתיים המעידים על שרשרת מחדלים ביצירות בעלות ערך כלכלי נפרד, נעלמו מעיני העליון ולכן הוא השאיר את הפיצוי שנקבע במחוזי על כנו, ורק חייב את המערערים שכנגד בתשלום שכ"ט למערערת, משום שהערעור כלל לא נדון. .......מתמיהה נכון?

המערערת מתכוונת לתבוע את העו"ד שאמור היה לייצג אותה בערעור .ולא עשה כן, בלשון המעטה.

שהרי לא יעלה על הדעת שהשופט בדמוס יוסף שפירא ויו"ר ביהמ"ש העליון בהרכב השופט גרוניס סרחו. ולהזכיר כי מדובר בתיק גדול נגד 3 נתבעים על הפרות בוטות ב-67 יצירות בעלות ערך כלכלי נפרד כפי שנקבע בעליון, כל טענות הנתבעים נדחו, נגד הנתבע 1 ניתן פס"ד חלקי בסך 1.670,000 ש"ח שגבייתו נמנעה מהתובעת בשל מעשים שלא יפורטו במסגרת זו והקשורים לתיק פש"ר של חייב שהוא עו"ד בפני כב' השופט שפירא בפניו ייצגתי את עצמי בטענה לשכ"ט על סמך הסכם שלא התממש. העו"ד "המייצג" בתיק הערעור, קבל לידיו גם את תיק גביית פסה"ד החלקי. סוף דבר שהתובעת לא קבלה את הפיצויים המגיעים לי עפ"י דין מהתביעה.

המערערת מוכרת כאמנית בשם מולי וכך היא וחותמת על יצירותיה. שמה מופיע בפסה"ד בערעורים באופן חסר משום טעות העליון ו/או משום שהערעור וכל מסמך הקשור אליו לא נדונו, וכפי שמצויין בפסה"ד, הדיון נסב בערעור שכנגד. ולכן, יש לרשום את שמה כמו שהוא מופיע בתביעה, בפס"ד המחוזי, בערעור וכל מסמך הקשור אליו, מולי (מזל) כהן. תודה.

השם תוקן

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור